לעצב בחדווה: ראיון עם מעצבת הפנים איריס פלס אזולאי

מאת מיכל שולמן · 15.5.2022

“המטרה שלי היא להפוך את הבית למקום שנעים לשהות בו, מקום שמספר את הסיפור של המשפחה, מותאם לצורכי בני הבית עם הרבה תשומת לב לכל פינה ולכל הפרטים הקטנים. אני רוצה שהם ישמחו לבוא הביתה, שהבית יהיה עבורם מזמין, נוח, פרקטי ויפה ושישקף את האופי והאישיות שלהם”.

עוד מילדותה נמשכה איריס פלס אזולאי לעולם העיצוב, היצירה והאסתטיקה אך מצאה עצמה פועלת בשדות אחרים. כיום, נראה שהגיעה ליעודה כמעצבת פנים המלווה משפחות ועסקים בשיפוץ בתים, משרדים וחנויות, ומגשימה חלומות במשימה המורכבת הדורשת תכנון ודיוק בפרטים.

בחרתי לפתוח את הראיון בציטוט שמצביע על תפיסת עולמה המקצועית של איריס, המשלבת בין ראיית הלקוחות וצרכיהם לבין מיקסום החלל הנתון ובניית הפתרונות הנכונים עבורם.

ספרי על עצמך, על הרקע שלך, כיצד הגעת לעולם העיצוב?

גדלתי בדרום אפריקה ועוד בילדותי נמשכתי לעולם האמנות, עסקתי בזה וציירתי המון. למדתי במגמה משולבת אמנות וריאלית.

נרשמתי ללימודי ארכיטקטורה והתקבלתי, אבל בהשפעת הסביבה ומשיקולים כלכליים, התחלתי ללמוד כלכלה ומנה”ס במגמת מחשבים, החוג שנחשב להכי יוקרתי, אבל הכי לא אני.

במהלך הלימודים פגשתי את עידן בעלי, ישראלי שלמד איתי בדרום אפריקה. נישאנו ובשנת 95 עליתי לארץ ועבדתי בחברות בתחומי הכלכלה והבנקאות. ניהלתי כנסים עסקיים בתחום הפיננסי, עסקתי במחקר פיננסי וכדילרית בחדר עסקאות מט”ח.

כך עד שנולדו התאומים. עם ילד אחד עוד הסתדרנו, אבל כשנולדו התאומים ומבלי שתהיה לי משפחה בארץ שתוכל לעזור, החלטתי לעזוב את מקום העבודה.

לאחר מספר חודשים בבית, הילדים נכנסו למעון והתפנה לי זמן. התחלתי לעסוק בתחביבים כפסיפס ובמקביל עשיתי קורס בפיתוח אפליקציות לאינטרנט. גם אז היו לי שתי אופציות: עיצוב אתרים ופיתוח אתרים ולמרות שהרבה יותר מתאים לי ללמוד עיצוב, בחרתי בפיתוח.

במהלך חיפושי אחר מקום עבודה, הבנתי סופית שאני לא רוצה לעסוק בתחומים אותם למדתי, הפעם הלכתי עם הלב. כבר אז היו לי תלמידות בתחום הפסיפס וקיבלתי החלטה להקים את ‘בית הפסיפס והאמנויות’.

יצרתי עבודות פסיפס ומכרתי אותן, אך בעיקר לימדתי. אהבתי את העבודה שלי ונהניתי מהעשייה. התפתחתי מקצועית, למדתי טכניקות וחקרתי, ניסיתי עוד ועוד. כך במשך כ15 שנים. עד שבשלב מסוים, למרות שהעסק עבד מצוין הרגשתי שאני לא מתפתחת, שחסר לי עוד משהו והחלטתי שאני רוצה שינוי. החלטתי ללמוד עיצוב פנים.

זה היה לפני שבע שנים.

נרשמתי ללימודי עיצוב פנים ב’אולטימה’, במרכז הישראלי לבניה, לימודים של שנתיים וחצי. מאוד נהניתי מהלימודים, הרגשתי שזה המקום הנכון לי. במהלך הלימודים התחלתי לעבוד וכשסיימתי את הלימודים כבר היו לי מספר לקוחות, עבדתי, נהניתי והייתי לגמרי בתוך זה.

בשלב זה עוד המשכתי עם הפסיפס, אך עם השנים העיסוק שלי בעיצוב הפנים הלך וגדל עד שסגרתי את הסטודיו.

ומכל התחומים, מה משך אותך דווקא לעיצוב פנים?

תמיד אהבתי את העולם הזה. עוד בתור ילדה, אמא שלי מספרת שנהגתי להזיז את הרהיטים ממקום למקום, לצבוע ולחדש אותם ולסדר את החדר מחדש. מאז ומעולם נמשכתי לפריטים אסטטיים, לחללים מיוחדים, לפתרונות פרקטים, לאנשים מוכשרים, חרוצים ויצירתיים, בכל תחום. אני מעריצה את התכונות האלה. בנוסף, לאורך השנים עסקתי בעיצוב עצמי של הבית שלנו ואהבתי את זה מאוד. נהניתי מאוד מחידוש רהיטים, מצאתי רהיטים והשתמשתי בטכניקות שונות של צביעה כדי להתאים אותם לצרכים שלי. כך גם לגבי הקירות בבית, צבעתי אותם בטקסטורות ובטכניקות שונות, אהבתי לשנות ולנסות.

המעבר לעיצוב פנים היה טבעי לי וכך הגעתי לקריירה השלישית שלי לאחר 2 הסבות.

האם תהיה קריירה נוספת?

אולי צילום. אני מצלמת המון, זו מיומנות שאני משתמשת בה על בסיס קבוע, בכל שלבי הפרוייקט ובאינטנסיביות רבה. זה לגמרי תחום שמאוד מעניין אותי והייתי רוצה ללמוד אותו באופן מסודר. אבל כנראה שזה יקרה רק בפנסיה.

מה המוטו שלך בעיצוב, מהי התפיסה שלך את העולם הזה?

המטרה שלי היא להפוך את הבית למקום שנעים לשהות בו, מקום שמספר את הסיפור של המשפחה, מותאם לצורכי בני הבית עם הרבה תשומת לב לכל פינה ולכל הפרטים הקטנים. אני רוצה שהם ישמחו לבוא הביתה, שהבית יהיה עבורם מזמין, נוח, פרקטי ויפה ושישקף את האופי והאישיות שלהם.

בכל פרויקט, אני רואה לעצמי חובה להשביח את החזות של החלל ולהפיק את מיטב הפונקציונאליות מהתכנון של החלל הנתון, בתקציב הנתון ועם התחשבות מלאה בנתוני סגנון חייהם ורצונותיהם של הלקוחות עבורם אני מגשימה חלומות. אני באמת מאמינה שעיצוב טוב משפר את סביבת החיים ומזמין אושר.

וכדי שזו תהיה התוצאה, מהו התהליך שאת עושה עם המשפחה?

אני ממש לומדת את הלקוחות. מנסה להכיר אותם ואת המאפיינים והצרכים שלהם כמה שיותר. אני שואלת הרבה מאוד שאלות, נותנת להם למלא שאלונים מובנים, מראה להם תמונות. זה מאלץ אותם לחשוב על נושאים, הרגלים והעדפות שלהם. זאת במקביל להיכרות עם מאפייני הנכס.

אני מצליחה ללמוד את המשפחה די מהר ולהבין לאן זה הולך ומה נכון עבורם. מה יגרום להם אושר. ועדיין תהליך הלמידה ארוך ומורכב ונמשך לאורך הפרוייקט ונעשות התאמות תוך כדי התקדמות. לא תמיד קיימת אחידות בצרכים ובטעמים בין בני הבית. זה נכון לגבי בני הזוג וזה נכון גם לגבי הילדים. במקרים כאלה, משלבים כך שכל אחד יהיה מרוצה בדרכו.

האם היו לך מקרים בהם התחלת בקונספט מסוים ובדרך עשיתם שינוי?

כן, הרבה פעמים הגיעו לקוחות שהודיעו לי שהם מעוניינים בעיצוב כפרי ואפילו תיארו בפרטי פרטים את המוטיבים בבית. אך בפועל, ככל שהתקדמנו בהיכרות, הבנתי שהם נמשכים בעצם לסגנון הרבה יותר מודרני. בסופו של דבר הם קיבלו בית שמתאים להם ולהעדפות והצרכים האמיתיים שלהם ייתן להם הנאה גדולה.

האם ישנו סגנון עיצובי שמועדף עליך?

התחלתי את הדרך המקצועית שלי בפרוייקטים בעיצוב כפרי, לא כבד. עשיתי הרבה מאוד פרוייקטים בסגנון וכך הגיעו אלי חלק גדול מהלקוחות שראו את הבתים שעיצבתי, אהבו וביקשו משהו דומה. אני מזוהה יותר עם הסגנון הכפרי אבל, חייבת לציין שעם השנים הסגנון שלי השתנה. אני אוהבת לגוון ולאחרונה אני עושה יותר ויותר פרוייקטים בסגנון מודרני ונהנית ממנו ונמשכת אליו, אני אפילו מעדיפה פרוייקטים מהסוג הזה.

בפועל, אני מממשת את הסגנון האקלקטי. אף פעם לא יהיה סגנון אחד בלעדי ומובהק. חשוב לי לשלב בין הסגנונות השונים באופן כזה שישלימו ויתרמו האחד לשני. לגבי צבעים למשל, אני מאוד אוהבת צבעים. גם בבתים בסגנון מודרני זה לעולם לא יהיה בית בלבן, שחור, אפור. תמיד תהיה החמימות, הקריצה בצבע, בחומר ובפריטים. אני לא מינימליסטית, ממש לא. גם כשאני מעצבת בתים בסגנון מודרני יהיו בהם פריטים שמספרים סיפור, את הסיפור של המשפחה שגרה בבית. אני אוהבת להשתמש בהרבה חפצים שיש בהם צורך ותפקיד, אך גם תפקיד קישוטי. אני מקפידה כמובן שהמראה לא יהיה עמוס מידי.

את מעצבת בעיקר בתים או גם מבנים אחרים?

כיום אני מעצבת בעיקר בתים למגורים. אבל אני רוצה מאוד לשנות את המאזן ולבצע יותר פרוייקטים של עיצוב מסחרי כמשרדים, בתי עסק וחנויות.

למה בעצם?

עשיתי מספר פרוייקטים בתחום המסחרי עסקי ומצאתי שאפשר לעוף יותר עם רעיונות ופתרונות יצירתיים, כאלה שאנשים בבתים הפרטיים שלהם לרוב לא יעשו. גם המגבלה התקציבית פחות משמעותית כשמדובר בעולם העסקי.

כשאת נכנסת לחלל כיצד את בוחרת את הכיוון העיצובי?

לרוב, הבחירה היא בהתאם לבקשתם של הלקוחות. ישנם כמובן מקרים בהם הבית או חללים בו, אינם בהכרח לטעמי, אך הוא מושלם ללקוחות ולצרכים שלהם. ישנם כמובן מקרים בהם לא ניתן לבצע את בקשת הלקוחות במלואה בשל מגבלות. במקרים כאלה אני הופכת את הלימון ללימונדה ומביאה פתרונות יצירתיים, פתרונות שמצד אחד יספקו את דרישות הלקוחות אך לא יפגמו ואפילו ישדרגו את הפונקציונליות והנראות.

פעמים רבות אובייקט או מאפיין ספציפי בחלל יתן לי את ההשראה ומשם יתפתח ההקשר כולו. לדוגמא פריטים כרהיט בעל ערך סנטימנטלי, קמין ישן, כלי נגינה, אוספים, יצירות אמנות. חללים ייחודיים כחלל עובר (כפול) וחצר או נוף שרוצים לייצר המשכיות בינם לבין פנים הבית.

האם יש מעצב או זרם שמהווה עבורך השראה?

אין אחד כזה או קבוצה. אני עוקבת וקוראת בלי סוף אחרי מעצבים, אדריכלים, תמונות, קולקציות וכן, לעיתים לוקחת מהם רעיונות ומקבלת השראה. אבל ההשראה לא חייבת לבוא בהכרח מהמקומות האלה. לפעמים אני רואה פרח ומשתמשת בשילוב הצבעים בו בחלל שאני מעצבת, לפעמים שטיח שאני משתמשת בשילוב הצבעים בו בעיצוב של ספריה. אני מבקשת מהלקוחות שלי שיראו לי מה הם אוהבים – פריטים, צבעים, שילובים, ומשם אני ממשיכה הלאה.

מה מושך אותך להמשיך וליצור וכיצד את נמנעת מתחושת מיצוי?

אני מחדשת לעצמי בכל פעם. אני לא אוהבת לחזור על אותם פתרונות, על אותם שילובים. לא רוצה שכל הבתים שלי יראו אותו הדבר… ומשתדלת כל פעם מחדש לאתגר את עצמי עם פרויקטים שגורמים לי חדוות יצירה ופרפרים בבטן.

אני מחפשת בעלי מקצוע חדשים, מעצבים ואמנים נוספים. כמובן שהתנאי הראשוני הוא ההתאמה לבית ולמשפחה, קיימת שונות בין הבתים, שונות בין המשפחות. השונות הזו מגדירה גם את השונות בפתרונות וסט הפתרונות הוא רחב וישנו הרבה מקום ליצירתיות.

בנוסף, העבודה מאוד מגוונת. היא גם וגם וגם.

ישנם ימים רבים בהם אני עובדת לבדי, כאן בסטודיו. זה מאפיין בעיקר את שלב התכנון ובניית הסקיצות. אני מסתובבת הרבה מחוץ לסטודיו ובאתרי הבניה, בחנויות ובגלריות. וישנם ימים אחרים בהם אני נמצאת שעות רבות עם בני הזוג באופן מאוד אינטנסיבי.

אני מניחה שיש עניין רב בעבודה עם המשפחות ובעיקר עם הזוגות. לעיתים נדמה לי שמעצבת זקוקה לקישורים של “חצי פסיכולוג” על מנת לצלוח פרוייקט.

לגמרי.

האינטראקציה הזו, העבודה עם האנשים מאוד מעניינת. פעמים רבות ישנם חילוקי דעות לגבי תחומים רבים, שונות בטעם האישי, פערים ביכולת לקבל החלטות ובמשך הזמן הנדרש לכך, פערים בהחלטה על גובה התקציב המוקצה לפרוייקט, בהעדפה “על מה להוציא את הכסף” ועוד ועוד. שיפוצים מביאים אנשים “לקצה” ברוב המקרים אני יודעת כיצד להרגיע אותם ולתת להם כלים להתמודדות. עברתי את זה בעצמי במהלך תהליך של שיפוץ ופגשתי בכל כך הרבה מקרים אצל כל כך הרבה לקוחות, יש לי בזה ניסיון רב.

בתחילת הדרך אני מכינה את המשפחה מראש לפרוייקט ולהשלכות שלו. אנחנו מדברים על לוחות הזמנים, על תקציב, על היקף ההחלטות העצום שיש לקבל ועוד. זו תקופה לחוצה מאוד. אנשים לא רגילים להוציא סכומי כסף כל כך גבוהים, בעלי מקצוע לא תמיד נחמדים, לא תמיד מגיעים בזמן שנקבע, המשפחה לא גרה בבית, הילדים מפוזרים בין בתים שונים, המצב מאוד מלחיץ ולא נוח.

לאנשים קשה לקבל החלטות ויש הרבה מאוד החלטות שצריך לקבל ובלחץ של זמן, מגודל הכפתור ועד תכנית החשמל של הבית. אני מלווה ומכוונת בכל הבחירות וההחלטות אבל לעולם לא אחליט עבורם. כן אביע את דעתי, אך ההחלטה הסופית תהיה שלהם.

בלת”מים יכולים לקרות למשל בשל אילוצים כהתעכבות של בעלי מקצוע, ארוע בטחוני ומחסור בפועלים, מגיפה ועוד. המטרה היא להבין מראש את הסיכונים ולהיערך לזה, גם בהיבטים הפסיכולוגיים. לגבי התקציב אנחנו תמיד מגדירים אותו מראש וכשהם מתחילים לחרוג מהתקציב אעמיד אותם במקום. אבדוק איתם שהם מודעים לחריגה ואוודא שזה על דעתם.

באיזה פרוייקט שלך את גאה במיוחד? מה הביא להצלחה שלו?

כן כמובן ישנם פרוייקטים כאלה. מה שהביא להצלחה שלהם הוא זה שהבנתי טוב את מי שעומד מולי ושהם אפשרו לי להוביל אותם לקבלת ההחלטות הנכונות עבורם.

ולהיפך?

זה כמעט ולא קורה. היתה לי לקוחה שרצתה בית מאוד מסוים ולא היתה מעוניינת לשמוע על שום דבר אחר. היא רצתה את כל הבית בלבן מבריק ואפור. זו לא אני. אני לא מינימליזם וגם לא אולמי בון בון, קריסטלים וקיר טפט דמוי בטון. הלקוחה היתה מאוד מרוצה, אבל אני לא אהבתי.

אני רואה אותך עובדת והמון, עשרות פרוייקטים בעיקר במיינסטרים בתקציבים מוגבלים. האם את שואפת לפרוייקט מיליונים, מהסוג שרואים בתוכניות הטלויזיה?

יש קסם ואתגר בלהצליח לעצב בית באופן המושלם ללקוחותיו, למרות התקציב המוגבל יחסית. אבל כמובן שהייתי רוצה שללקוחות שלי יהיה תקציב גדול יותר שיאפשר לי סל פתרונות רחב יותר. לפעמים אנו מלכתחילה מוותרים על פתרונות מעולים בגלל אילוצי תקציב. היו לי מספר פרוייקטים עתירי תקציב כמעט ללא מגבלה, ואני חייבת להודות שזה היה קל יותר ומהנה מאוד.

את אוהבת את המקצוע. נכון?

מאוד. מאחלת לעצמי עוד הרבה שנים של פרוייקטים יצירתיים.

בפרספקטיבה של זמן, אם הייתי היום נערה בת 18 בדרום אפריקה הייתי הולכת ללמוד ארכיטקטורה, כפי שרציתי מלכתחילה. אני אוהבת מאוד את תהליך התכנון – תכנית עבודה, חשמל, אינסטלציה, חלוקות, מעברים, גבהים. התכנון חשוב מאוד למיקסום החלל ולהתאמה למשפחה ולצרכים שלה ויש לו חשיבות רבה על אורח החיים בבית לאורך שנים.

בפועל, רוב היום אני מסתובבת בהריסות ובשיפוצים. את החלק היפה, הדובדבן, רואים רק בסוף. והדובדבן הזה, שווה את המאמץ כולו.